מה קורה אם חניתם בחניון, הרכב נפרץ ונגנבה ממנו תכולה יקרה? את מי תובעים ועל מי נופלת האחריות? ומה לגבי הפעלת הביטוח? הנה כל התשובות

לפי נתונים שפורסמו בחודש יוני 2018 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל יש כ-10.1 מיליון מטר רבוע של חניונים חוקיים המחויבים בארנונה. שיאנית החניונים היא כמובן תל אביב עם שטח מצטבר של 1.1 מיליון מ"ר, שמשתלטים על כ-11% מכלל שטח החניונים בישראל. לשם השוואה, אחריה במדרג עומדת הרצליה עם 716 אלף מ"ר, נתניה עם 685 אלף מ"ר וירושלים עם 675 אלף מ"ר.

אבל הבעיה היא שהקצאת חניונים לא בהכרח פותרת את מצוקת הנהגים. היא אולי עוזרת למצוא חניה באזורים צפופים ועמוסים, אך צריך לשלם לא מעט כדי להשתמש בחניונים המפוזרים ברחבי הארץ בכלל ובערים הגדולות בפרט. יתרה על כך, גם בחניונים עלולים להיגרם נזקים לרכבים – כמו למשל פריצה וגניבה של תכולה יקרה.

מה קובע החוק?

כל נהג מכיר את השלט שקובע ש"אין הנהלת החניון אחראית לנזק שייגרם לרכב ו/או לגניבה", אבל האם זה חוקי? התשובה הקצרה היא לא והתשובה הארוכה מעט מורכבת יותר. בנוסף, יש לבחון כל מקרה לגופו על מנת לבדוק גם את התנהגות בעל החניון וגם את התנהגות בעל הרכב.

מצד אחד,  לבעל החניון אין אחריות אוטומטית כלפי הרכוש שנמצא בו. אם מדובר בחניון אוטומטי שהוא אינו מאויש אלא ממוחשב בלבד, קשה לייחס אחריות לבעל החניון. אבל אם זהו חניון שבו ניצב שומר בכניסה או ביציאה, או שיש מאבטח שמפטרל באזור, יכול להיות שניתן יהיה לייחס אחריות לבעל החניון.

מהי "התנהגות סבירה" מצד בעל הרכב?

העיקרון המשפטי קובע שעל בעל הרכוש להתנהג באופן סביר על מנת למנוע את הפגיעה ברכוש או את הגניבה. אמנם העלות של שירותי חניה לא בהכרח מבטיחה אחריות לשלמות הרכב או לתכולתו, אבל זו לא קביעה גורפת. במצבים מסוימים, בית המשפט יכול למצוא את בעל החניון או המפעיל כגורם אחראי כלפי הרכוש – אך ביחס לאופן שבו פעל בעל הרכב.

בשביל להטיל אחריות על מפעיל או בעל החניון, על בעל הרכב להראות שהוא נהג באופן סביר: הפעיל אזעקה, סגר חלונות, נעל דלתות וכן הלאה. ללא התנהגות סבירה כזו, בית המשפט יכול לפסוק אחריות תורמת של בעל הרכב ולהפחית את גובה הפיצוי שיינתן לו על ידי בעל החניון.

האם ומתי אפשר לתבוע את הביטוח?

חברת הביטוח לא מחויבת לשאת בחובת הפיצוי בגין נזקים שנגרמו למבוטח בעקבות גניבת חפצים מהרכב. כאן זה גם לא משנה אם מדובר על ביטוח מקיף לרכב או על ביטוח צד ג', היות והכיסוי הוא לנזקי רכוש לרכב עצמו (או לרכוש של צד ג') בלבד.

יתרה על כך, פוליסה לביטוח רכב מנועי עד 4 טון, שנחשבת לפוליסה הסטנדרטית שהתנאים שלה מאושרים על פי החוק ועל ידי המפקח על הביטוח, אף קובעת מפורשות שרכוש המצוי ברכב ואינו נמנה על האביזרים שלו – אינו מכוסה אלא אם נקבע כך מפורשות ובכתב בין בעל הפוליסה לבין חברת הביטוח.

העניין מעט משתנה אם מדובר על רכוש שמבוטח כי הוא מהווה חלק מתכולת הדירה, כמו למשל מחשב נישא. אם פוליסת ביטוח התכולה כוללת את הסעיף שמעניק כיסוי לרכוש גם בעת הימצאותו מחוץ לגבולות המבנה, כן יהיה אפשר לתבוע את חברת הביטוח ולדרוש כיסוי על פי התנאים.

תמונה: https://pixabay.com/photos/car-burglary-thief-burglar-1590508/